דרך כלה- מתנות נדוניה, אירוסין וחתונה

יעל ויזל

התערוכה התמקדה בזווית הנשית של שמחת החתונה – במתנות שהוענקו לכלות היהודיות העומדות לבוא בברית הנישואין, אשר הוענקו להן בטקסים המסורתיים כגון מנהג קבלת הנדוניה ע"י הוריהן, טקס האירוסין וכן ביום הקידושין.

בתערוכה הוצגו תכשיטים, כלי קוסמטיקה, מצעים ופריטים מיוחדים שניתנו לכלות בדורות קודמים ובקרב קהילות מגוונות וכן שולבו עבודות עכשוויות שעוצבו בהשראת המוצגים המסורתיים. הפריטים שהוצגו בתערוכה נמצאו והושאלו ממוזיאון חצר הישוב הישן  ע"ש יצחק קפלן בירושלים, ממשפחות שהגיעו ארצה מתפוצות שונות ושבעזרתן מוארים הדומה והשונה במנהגי הקהילות, וכן מהאוסף הפרטי של האספן מר ויליאם גרוס.

בין הפריטים המוצגים בתערוכה: "עגילי  זהב" לכלה ( תוניסיה 1900 בקירוב), בצפון אפריקה היה נהוג להעניק תכשיטי זהב כחלק מהרכוש והמתנות הניתנות לכלה.  התכשיטים היו מעוצבים בשילוב אלמנטים מעולם הקמעות שיועדו להגן של הכלה ביום חתונתה. שני עגילים אלו נתלו משני צדי בד המטפחת שעטף את ראשה של הכלה, כאשר משולבים בהם דגים וחמסות וזאת כדי להרחיק את העין הרעה מפני הכלה ולגרש רוחות רעות.

מטפחת ראש, (טוניס 1925), המטפחת הייתה נפוצה בטקסי נישואין בטוניס, היא עשויה לוחות מתכתיים עגולים עם עיטורי דגים וחמסות להגנת הכלה והרחקת העין הרעה ביום חתונתה.

מגהץ פחמים  שניתן כמתנת נישואין להוריה של תושבת אשדוד, לילי כנפי, ב-1934, משכנם שהיה חייט במקצועו. אולם, בכל פעם שרצה לגהץ בגד שתפר, היה החייט מתדפק על דלתם של הזוג הצעיר ומבקש להשתמש בו .

קופסת תכשיטים מעץ (גיאורגיה מהמאה ה-20) הציור על גבי הקופסא צויר על ידי הצייר טוטיקשוילי ומתאר את המלכה תמר, שהייתה מלכת גיאורגיה המאוחדת בימה"ב ונחשבה למלכה מוצלחת ומיטיבה. האיש הכורע ברך לפניה הוא המשורר הלאומי הנודע שותא רוסתוילי.

בתערוכה פינת "הצעת הנישואין שלי" –בה התאפשר למבקרים לכתוב ולשתף בחוויית החתונה שלהם.