דמות הציפור המעוטרת הינה מוטיב החוזר בתרבות החומרית הפלשתית. דוגמאות מוקדמות של הציפור נמצאו באזור אגן הים האגאי, כרתים ומיקנה – מקומות מוצאם של הפלשתים.

יש שמפרשים את מוטיב הציפור אצל הפלשתים כביטוי לחיפוש אחר מקום קבע חדש. ייתכן כי עבור החברה הנודדת בים סימלה הציפור את היבשה, מקום המבטחים בו ניתן לעגון ולהתיישב.

בעיטורי הכלים מופיעה דמות הציפור הפלשתית נוטה עם גופה קדימה אך ראשה מופנה לאחור. התנוחה הייחודית לציפור כמו מפרשת את תנועתם של הפלשתים שנעו קדימה, נדדו ממקום למקום וחיפשו מקום חדש להתגורר בו, אך בו בעת המשיכו להביט לאחור על המקום, המסורת והמורשת הרוחנית שאותה לא נטשו.

עם נדודיהם של הפלשתים והתמזגותם עם התרבות המקומית, – עברה הציפור גלגולים שונים, אך עודה מהווה שריד לעם שהטביע את חותמו הייחודי בהיסטוריה של עם ישראל.