לרגל פסטיבל "תור הזהב" שנערך באשדוד נפתחה התערוכה "בשביל הזהב". בתערוכה הוצגו תכשיטי זהב עתיקים וממצאים נוספים עשויים זהב, אשר נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בארץ-ישראל. כולם מהתקופה ההלניסטית, והרומית-ביזנטית (333 לפנה'ס – 638 לספירה).
הפריטים הארכיאולוגיים, באדיבות רשות העתיקות, מציגים פן תרבותי מתוך העולם העתיק, עולם העשיר בדימויים ובממצאים המעידים על בעלי מלאכה להם יכולות טכניות ברמה גבוהה, עד כי חלק מהמוצגים נראים בני זמננו.
לתכשיטי הזהב ולחפצים הנלווים המוצגים בתערוכה, היו בעבר כמו היום שימושים שונים: טכסיים, חברתיים, פוליטיים ואף דתיים.
עלה זהב מרודד שימש בתרבות הרומית ככיסוי לפיו או לעיניו של המת, זאת בעיקר מתוך אמונה שלאחר המוות הולכת רוח המת לארץ המתים, המופרדת מארץ החיים בנהר ה"סטיכס" Styx)) הרחב. כדי לחצותו יש לשלם שכר ל"חארון" משיט המעבורת כתשלום עבור הנסיעה הבטוחה.
אחד ממוצגי התערוכה הוא עלה זהב שהונח ככל הנראה על שפתיה של נפטרת ונושא כתובת יוונית: "חזקי אוגן, אין איש נמלט מן המוות".
החלק העכשווי של התערוכה מוקדש ל"מחווה עכשווית לנשים הרומיות-ביזנטיות" שחיו בארץ ישראל. חלק זה יוצג באמצעות תכשיטים אותם תעצבנה האמניות- צורפות בטי אילת, ושרה שחק שאף עזרה לאצור את התערוכה.
שרה שחק עיצבה שרשראות זהב, בהשראת תכשיטים ביזנטיים, אלה בנויות בעבודת יד מחוליות השזורות זו בזו. בטי אילת, צורפת ומעצבת טקסטיל, עיצבה ענק מלובד מצמר טהור, שזור בעלי זהב. ברומא העתיקה, שמלת הכלולות הלבנה והפשוטה של הכלה, היתה קשורה למותני הכלה בחגורת צמר כשבמרכזה קשר שהיה קרוי "קשר הרקולס" "Nodus Herculaneus" כסמל לפוריותו וגבריותו של הרקולס. בטקס החתונה, החתן חייב היה לפרום את קשר החגורה ובכך לסמל את החיבור בין השניים. הענק מעוצב כשהוא קשור במרכזו, בקשר הרקולס האותנטי, ושזור עלי זהב כמחווה לכלה הרומאית.