דבר האוצרות
כתושבת אחד מיישובי עמק האלה, בו אירע לפי המסורת הקרב המפורסם בין דוד וגוליית, לא נסתרים מעיני אוטובוסי התיירים הרבים החונים לפתחו. מן האוטובוסים יורדים אל הנחל קבוצות של תלמידי בי"ס, חיילים, צליינים וחובבי טיולים. חלקם אוסף חלוקי אבן לשים בכיסו, זכר לאותה אבן שיידה דוד, מלך ישראל לעתיד, במצחו של גוליית הפלשתי.
מה היה בו, בקרב הזה, שעדיין מרתק קהל כל כך מגוון ורב?
מדוע התמונה שלדוד אל מול לגוליית נטבעה כה עמוק אל תוך האתוס הדתי והלאומי?
התנ"ך מציג בפנינו את הפלשתים דרך עיניו של המחבר המקראי הרואה בהם אויב אכזר ומדכא, ערל, גס וכוחני. אך מה באמת אנו יודעים עליהם?
מיהם? מניין באו? מדוע הגיעו לאזורנו? כיצד נראו עריהם, בתיהם ומקדשיהם? כיצד חיו? איך נקברו? ולאן נעלמו?
פענוח החידה הפלשתית החל במאה ה-19, עת החלו חפירות ארכיאולוגיות נרחבות במזרח הקדום. שאמפוליון, מפענח כתב החרטומים, תרגם לראשונה את הסימנים ההירוגליפיים שהתגלו במצרים כ-"פלשת" ובכך אפשר לקרוא את קורותיהם, כפי שכתבו אותם המצרים. החפירות בערי הפלשתים בפלשת ומחוצה לה , החלו בראשית המאה ה-20 והן ממשיכות עד היום. אלו חושפות רבדים נוספים בסיפור ושל עם זה שהטביע את חותמו על ההיסטוריה של ארץ ישראל.
כך, בשילוב של מחקרים היסטוריים, לשוניים וארכיאולוגיים נשזרת לה תמונת חייהם של הפלשתים באזורנו.