"תארו לכם תל אבנים", כותבות אוצרות התערוכה, גלית גאון ותום כהן. "נוף מקומי מוכר המרמז על חיים שהיו ואינם. תחת רגלינו, שכבות קרקע מכסות ומגלות עדויות לאנשים שקדמו לנו. מחייהם נותרו שיירים מעטים: אבנים, מטבעות, כלים. הדבר הראשון להיעלם הוא החיים וסיפוריהם, ואחריהם, בזו אחר זו, נעלמות השכבות הרכות והקרובות אלינו, אלו שמגנות על הגוף, שכבות הטקסטיל.
חפצים טקסטיליים הם תוצרי תהליכים מורכבים ורבי משתתפים. בעולם הקדום, כמו גם בעכשווי, נדרשות ידיים רבות ושונות כדי לגדל, לקטוף, לעבד, לצבוע, לטוות, לסרוג, לארוג, לתפור ולעטר אפילו את הפריט הפשוט ביותר. חפצים כאלו הציגו, לעיתים, את פסגת היכולות והעושר של מקום ותרבות. זוהי שפה חברתית, שכולנו קוראים בה באופן טבעי מסרים מעמדיים, הגדרות עצמיות, אזכורי מיתוסים, סממני לאום, טכנולוגיה וכלכלה.
התערוכה היא דיאלוג בין יוצרים במלאכות וטכנולוגיות עכשוויות, לבין מי שעסקו במלאכות אלו בעבר הקדום, ומי שיעסקו בהן בעתיד הקרוב והרחוק, תנועה בהווה המגששות קדימה ואחורה בזמן.
יחד ביקשנו להותיר סימנים בשיחה המתמשכת שבין הקדום לעתידי, שכבה אחת בתל המצטבר של המלאכה."